WHY travel BOYCOTTS ARE A bad idea

WHY travel BOYCOTTS ARE A bad idea

Updated: 7/7/2020 | July 7th, 2020 (Original post 4/28/16)

Years ago, Mississippi and North Carolina passed anti-LGBT laws and lots of tourists, bloggers, and celebrities immediately said, “As a sign of protest, I won’t check out because I don’t want to support a state whose laws I לא מסכים עם!”

This reminded me of when people refused to go to Myanmar because of the junta, declined to check out the united states when George Bush was president, or refused to check out Cuba because of Fidel Castro. (There are dozens of examples of people boycotting destinations because of the government’s politics that could be listed.)

While people have the ideal to do whatever they want and take any personal stance they want, I think tourism-based economic protests are a mistake because they hit the wrong target, they aren’t effective, and that travel and human interaction can bring about a lot more and deeper change than a reflective boycott.

הנה למה.

Boycotts hit the wrong People

Governments can and do change: laws are passed and repealed, voters eject politicians and vote in new ones, and revolutions and sanctions topple dictators.

We might not agree with certain laws or a current government, but if traveling abroad and defending the united states during the Bush years has taught me anything, it is that people are not their governments, lumping everyone together is misguided, and you end up hurting the people who you agree with.

In fact, you might even weaken your allies by not showing support.

Like, for example, one of the bookstores I spoke at during my book tour.

This North Carolina store is suffering because authors are canceling the events this place needs in buy to stay in business. small independent bookstores are already suffering and this is just another nail in the coffin for this place. They are collateral damage to a law they do not agree with.

Governments don’t always reflect the will of all their people (or even a majority). but behind boycotts are real people and services who suffer. people struggling to put food on the table and meet payroll. They might not support their government or certain controversial laws yet we lump everyone together as if everyone in the destination is what we despise.

And, in doing so, those we agree with and want to support become collateral damage. We create pain for the people at the bottom, the people with the most to lose and, usually, the least say in things.

And, though the shouts of travel boycotters often add to the pressure on elected officials, I’ve yet to see one country or state reverse course simply because of this reason no matter how strong the plea.

I used to say, “I’m never going to Myanmar because I hate the government” and because I wanted to take a stand.

But, when I started traveling, I found it silly that people said, “I don’t like Bush, so I refuse to go to the United States,” as if this was enough to pressure Bush to change or that we were all die-hard Bushites.

It made me realize that a lot of citizens of Myanmar didn’t choose to live under a military dictatorship any a lot more than I chose Bush as President.

And all my protest was doing was denying people the money they needed to survive and the global perspective that could have added fuel to their desire for change.

They Don’t Do Enough

What caused Myanmar to change, Iran to open up, or South Africa to end apartheid? It wasn’t a drop in vacationer numbers. It was governmental and corporate sanctions on a enormous scale.

Indiana softened its anti-LGBT law when corporations and conferences pulled out en masse. The Apartheid government in South Arica collapsed when governments, major banks, and other corporations stopped doing service with it and loaning it money. Iran finally yielded under the weight of sanctions that drove it toward bankruptcy.

Those changes were a combination of domestic activism and international pressure not travel boycotts.

I think it’s foolish to think that somewhere there’s a government official enjoying reports of vacationer boycotts and declaring, “Tourist numbers are down 10%! We need to change!” If they cared about that, they would have done something different in the first place.

Governments care about big business, tax revenue, and those at the top. When you cause pain there, you cause change.

Travel CAN Bring Change

If you really want to do good, you can’t shut off people from the world — you need to embrace them and show them a better way. The way we affect change is by traveling and educating people about the broader world to change their minds.

Staying home isn’t going to effect change. It simply hurts those who might not have control over their government. travel opens people to new ideas, cultures, and ways of thinking. If you really want to bring about change, go there and kill them with kindness.

I indicate don’t we travel to see the world, learn, and help foster cultural understanding? אתה לא יכול לעשות זאת על ידי להישאר בבית. אתה יכול לעשות זאת רק על ידי מעבר ליעד.

כמו שאמרה מאיה אנג’לו, “אולי נסיעות לא יכולות להפסיק את Bigotry, אך על ידי הדגמה שכל העמים בוכים, צוחקים, אוכלים, דאגה ומות, זה יכול להכניס את הרעיון שאם ננסה להבין אחד את השני, אנו עשויים אפילו להפוך לחברים.”

***
אני לא תומך בחוקים שהועברו על ידי שתי המדינות הללו. אני לא תומך במשטר קסטרו. בהחלט לא תמכתי בבוש.

אני גם לא תומך בממשלות הנוכחיות בתאילנד או במצרים או בחוקי צנזורה בסין.

האם אני מסכים לטיפול בנשים בהרבה מדינות ערב או מדיניות יפן “לשכוח” את רצח העם שלה בסין במהלך מלחמת העולם השנייה? לא.

אבל אני מאמין שהחרמת נסיעות למדינות בגלל חוק אחד או שהבחירה הנוכחית שלו במנהיג מוטעית. אם היינו מרכיבים רשימה של מקומות עם מדיניות או מנהיג אחד שאנו לא מסכימים איתם, לעולם לא היינו הולכים לשום מקום. תמיד יהיה קו אדום שמחזיק אותנו הביתה.

הרבה חרמות עוסקות באותות מי אנחנו כאנשים ומה הערכים שלנו. הם מסמנים לקבוצה שלנו אני מאמין בזה ושאני איתך.

עם זאת, אם אתה באמת רוצה לשנות את התנהגות המדינה שלך, לשדל את השירותים המקומיים ואת הבחירתך לעשות שינוי. וודא שהכסף שלך הולך לאנשים שהרבה זקוקים לו.

אם אתה מרגיש צורך “לנקוט עמדה”, עשה זאת אך זכור שאנשים הם לא תמיד מדיניות הממשלה הנוכחית שלהם. אני חושב שעדיף הרבה יותר להעסיק אנשים בשטח, לשנות דעות וללחץ על ממשלה או חברות משלך לנקוט בפעולה.

אנו ניצור שינוי גדול יותר ככה אם אנחנו פשוט יושבים בבית.

איך לטייל בעולם ב 50 $ ליום

מדריך הכריכה הכריכה הנמכר ביותר של ניו יורק טיימס שלי לנסיעות עולמיות יראה לכם כיצד לשלוט באומנות הנסיעות כך שתצאו מהדרך המוכה, תחסכו כסף ותהיה חווית נסיעה עמוקה יותר. זהו מדריך התכנון שלך ל- Z שה- BBC כינה את “התנ”ך למטיילים בתקציב.”

לחץ כאן כדי ללמוד הרבה יותר והתחל לקרוא אותו היום!

הזמן את הטיול שלך: רעיונות וטריקים לוגיסטיים
הזמן את הטיסה שלך
מצא טיסה בעלות נמוכה באמצעות SkyScanner. זה מנוע החיפוש האהוב עלי מכיוון שהוא מחפש אתרי אינטרנט וחברות תעופה ברחבי העולם, כך שתמיד לא תדע שאף לא נותרה פונה.

הזמן את הלינה שלך
אתה יכול להזמין את ההוסטל שלך עם OstelWorld. אם אתה רוצה להישאר במקום אחר מלבד אכסניה, השתמש ב- Booking.com מכיוון שהם מחזירים בעקביות את התעריפים הפחות יקרים לבתי הארחה ומלונות.

אל תשכח ביטוח נסיעות
ביטוח נסיעות יבטיח אותך מפני מחלה, פציעה, גניבה וביטולים. It’s detailed protection in case anything goes wrong. אני אף פעם לא יוצא לטיול בלעדיו כיוון שהייתי צריך להשתמש בו הרבה פעמים בעבר. החברות האהובות עלי שמציעות את השירות והערך הטוב ביותר הן:

SafetyWing (הכי טוב לכולם)

להבטיח את הטיול שלי (לאלה מעל גיל 70)

מדג’ט (לכיסוי פינוי נוסף)

מוכנים להזמין את הטיול שלך?
Check out my resource page for the best companies to use when you travel. I list all the ones I use when I travel. They are the best in class and you can’t go wrong using them on your trip.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *